1. ממש ביציאה מהבית עומד לו עץ עצום, ומכסה את כל המדרכה בשטיח של פרחים צהובים. ואני יכולה להסתכל עליו מלמטה למעלה, או לעמוד קצת רחוק ולראות את הצמרת, ולהודות על כל היופי הזה, והנוטעות, המשקות והגוזמים
2. אני מטיילת עם ג’יני בשכונה, ומחוץ לאחד הבתים עומדת אישה זקנה ומדברת עם הבת שלה (אני מנחשת). היא אומרת לה בנחישות שתבוא לבקר, ותמסור ד”ש לכל הנכדים והנכדות ושיבואו לבקר ושיבואו לבקר. יש לה גוף יפה כזה של אישה זקנה, שיער לבן אסוף בפקעת, ורגליים יחפות
3. מחוץ לחלון הסלון עומד עץ. כל החורף כעסתי עליו שהוא חוסם הרבה מהאור ומטיל על הבית אפלולית. וכבר כמה חודשים שכל כמה שעות נושר ממנו איזה פרי קטן, ומקפיץ את הכלבות. ועכשיו הסוד התגלה. הא! זה מנגו. אי אפשר לכעוס על מנגו
4. במרחק טיול בשדות יש מקום שקוראים לו הסילו. דבר ראשון זה נחמד כי מדובר בלול ישן, ובאמת יש שם סילו וזה עושה לי זכרונות ילדות נעימים. ועכשיו זה בית קפה עם שיעורי יוגה, מפגשי מחול וכל השוונג הזה, והערב יש שם ג’אם פתוח והלוואי שאלך לרקוד ולשיר והלוואי שתהיה שם מדורה
5. השיר הזה. מ’ הכי אוהב את הביצוע המפורסם, של סוזן וגה, אבל אני אוהבת את המקור, ואיזה מעריץ עשה לו קליפ חובבני וחינני ומתוק. אני אוהבת אנשים כאלו, מתלהבים ועם האומץ לצאת “פאתטיים”. ככה נראית אהבה