לפני כמה שבועות קיבלנו מתנה נהדרת – שקית נאה של אגוזי מקדמיה משכנה נחמדה עם עץ שופע. שלושה שבועות הם חיכו בסבלנות על השולחן, והבוקר לקחנו חופן, ופיצחנו אותם בחוץ, בגומה שבין מרצפות המדרכה. עשינו תורות עם הפטיש. נראה שלפעמים אפשר לקבל שעה של חסד, ולחזור לילדות אתמול שמענו את “למדני את השיר הפשוט”, בביצוע… Continue reading השיר הפשוט של הלחם
טריק לטבעונים שתמיד מתפתים
כבר שנים שאני מאוד משתדלת להיות טבעונית. באמת ש-99% מהתזונה שלי היא מהצומח, אבל שוב ושוב אני נופלת לתוך “פינוקים” קנויים מהחי. אני מדמיינת כמה זה יהיה טעים, מתאווה, מתייסרת ונשברת. לרוב אני בסופו של דבר מגלה שהמאכל המיוחל היה הרבה פחות טעים משציפיתי, אם כי לא תמידאחד הדברים שעוזרים לי לשמור על הטבעונות שלי… Continue reading טריק לטבעונים שתמיד מתפתים
סטופמושן לכבוד הסגר
בזכות הקורונה חזרתי להשתעשע עם סטופמושן. תשארו בבית ותעשו שטויות. יש מוזיקה חמודה אז תפרגנו ב”אנמיוט”
יציאה מארון הכאב
אני רוצה “לצאת מהארון”, לספר לכל העולם איך זה לחיות, ולהיות אישה מינית, כשכואב לך. זה סיפור שאני לא יודעת איך לכתוב. אז פשוט אכתוב ונגלה יחד מה יצא מאיפה להתחיל? הסיפור שאני מספרת לעצמי ולמ’ השתנה כבר כל כך הרבה פעמים…הנה איך שאני מסבירה את זה היום. זה הסבר יחסית קל לעיכול, אולי זה… Continue reading יציאה מארון הכאב
לחשוב על האימפקט של הקריירה שלי גורם לי להרגיש על הפרצוף
יש משהו שמפריע לי בשיח סביב אופטימזיציה של קריירה מבחינת אלטרואיזם אפקטיבי.קצת רקע: מדובר בנסיון לענות על השאלה “איך אני יכולה לעזור הכי הרבה באמצעות הקריירה שלי?”. שאלה טבעית, ששווה לחשוב ולדבר עליה. בגדול התשובה היא כפולה: 1. עבודה שעוזרת לאנשים (ופה יש פירוט של כמה נתיבים אפשריים, כמו מחקר, פעילות פוליטית ועוד) 2. עבודה… Continue reading לחשוב על האימפקט של הקריירה שלי גורם לי להרגיש על הפרצוף